החלטה בתיק עת"מ 25670-02-12

1.         בקשה למתן הוראות למועצה בכל הנוגע להוצאת שומת ארנונה למבקשות לשנים 2009- 2001 .

2.         הבקשה למתן הוראות הוגשה שכן לטענת המבקשות השומות המתוקנות שהוצאו על ידי המשיבה אינן תואמות את פסק הדין שניתן בתיק זה ואת פסק הדין ביחס לשומה 2012 שניתן בעת"מ 28804-02-11 ועת"מ 6709-03-11 ביחס לשנים 2009 -2011. נטען כי בניגוד לפסקי הדין ממשיכה המשיבה לחייב את המבקשת בתעריפי ארנונה לאזור שומה "א" במקום לתעריפי אזור שומה "ב".

3.         המשיבה מתנגדת לבקשה בעיקר מטעמים דיוניים שכן לגישתה בית המשפט "קם מכיסאו" ואינו יכול להמשיך ולדון בטענות. עוד נטען כי הבקשה הוגשה במסגרת עתירה זו לעניינה רק בשנת 2012 ועל כן לא ניתן לתת בגדרה הוראות ביחס לשנים קודמות. לגופם של דברים נטען כי החלטת בית המשפט מתייחסת רק לאותם רכיבים שעניינם שימוש תעשייתי ואילו ביחס לשאר הרכיבים אין בפסק הדין כל הוראה.

4.         איני מוצא מקום להתייחס לפן הדיוני שכן אני מניח כי לאחר הבהרת משמעות פסק הדין תשכיל המועצה לתקן את השומות בהתאם ולא יהיה צורך בהליך דיוני נוסף.

5.         פרשנות פסק הדין התבררה בפני כבר בגדר בקשה שהוגשה על ידי מפעלים נוספים באזור התעשייה בר-לב במסגרת עת"מ 30492-02-12 ועת"מ 49657-03-11. באותו עניין נדונה השאלה בגדרה של בקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט.

            בהחלטתי מיום 6/11/12 התייחסתי גם לפסק הדין בעניינן של המבקשת בתיק זה וכך קבעתי:

7. זאת ועוד, בפסק הדין בעניין סאיקלון נדונה ההבחנה בין אזורי השומה השונים ככל הנוגע להבחנה בין מפעלי תעשייה בתוככי היישובים (אזור שומה "ב") למפעלי תעשייה באזורי תעשייה מחוץ ליישובים (אזור שומה "א").

הדיון נגע להבחנה בין אזורי השומה ולא להבחנה בין השימושים השונים של מרכיבי המפעלים. בפסק הדין נקבע כי לא הוכחו נתונים המצדיקים את ההבחנה בין אזורי השומה השונים. הואיל והעותרות בעניין סאיקלון היו בעלות מפעלי תעשיה נכללה התייחסות מפורשת להבחנה בין מפעלי תעשייה. עם זאת, ברי כי ההחלטה בדבר בטלות ההבחנה בין אזורי השומה נוגעת לכל מרכיבי המפעלים. הניסיון לפצל את ההחלטה ולצמצמה רק לאותם שימושים שסווגו על ידי המועצה בצווי הארנונה כשימושם לתעשייה, אינו תואם את פסק הדין ומהווה ניסיון לא סביר ולא הגון לשנות את משמעות פסק הדין.

8. בסעיף 32 לפסק הדין בעניין סאיקלון ציינתי את הביטוי "נכסים המשמשים לתעשייה" שכן המחלוקת עסקה רק בנכסים המשמשים לתעשייה באזורי התעשייה השונים. עם זאת, המחלוקת לא עסקה בהבחנה שעושה המשיבה בין השימושים השונים בכל אחד ממרכיבי מפעלי התעשייה. משנקבע שאין מקום להבחנה, הרי שקביעה זו חלה על מפעלי העותרות בשני התיקים על כל מרכיביהן.

7.         בשים לב להבהרה זו ולפיה אין מקום להבחנה בין המרכיבים השונים והשימושים השונים בכל מפעל, יש לצפות כי המועצה תמציא למבקשות שומות מתוקנות.

שומות מתוקנות יומצאו תוך 15 יום.

8.         המשיבה תשלח למבקשת הוצאות הליך זה בסך של 1,500 ש"ח .

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ג, 25 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: